פסק-דין בתיק ת"ק 007326/01

 בפני תביעה לתשלום פיצויים , אשר עילתה ניהול מו"מ למכירת מקרקעין, שלא בתום לב , דבר אשר לטענת התובע גרם לו נזק .

התובע טוען בכתב התביעה כי מתחילת חודש נובמבר 2000 ניהל מו"מ עם הנתבע 1 בנה של הנתבעת 2 בשמו ובשמה . המו"מ כלל מספר פגישות, שיחות טלפון ותכתובת ענפה . הדברים הגיעו לרמה של ניסוח הסכם מכר בכתב ושהועבר להערות של בא כוחו של התובע .

 התובע טוען גם כי מראשית המו"מ נהג הנתבע 1 ( בשמו ובשם הנתבע 2 ) בחוסר תום לב ובעורמה , הסתיר מידע רלוונטי ותמרן את התובע במספר שיחות טלפון ופגישות להאמין כי הוא הרוכש היחיד , אין בלתו ולא מתקיים מו"מ מקביל עם רוכשים אחרים .

התובע טוען עוד כי רק בתחילת חודש ינואר 2001 ( כחודשים לאחר תחילת המו"מ)  בשיחה בין השניים נחשפה העובדה כי הנתבע 1 מנהל מו"מ עם מספר רוכשים בה בעת.

בין הצדדים- כך מוסיף התובע וטוען - סוכמו עקרונות הסכם המכר , וכי הנתבע הסביר את אי החתימה על ההסכם בעובדה כי תשריטי מדידת השטח טרם הוכנו .

התובע טוען כי על סמך אותו מו"מ שהתגבש לכלל הסכמה וניסוח טיוטת הסכם,  הוא מכר קרקע אחרת שהיתה לו , בלחץ הנסיבות והזמן במחיר נמוך מהשווי שלה בשוק, רק כדי לעמוד בזמן ולשלם לנתבע את מחיר הקרקע בה מדובר .

התובע גם טען כי נקבעה פגישה לחתימה הסופית על החוזה . יום יומיים לפני מועד הפגישה פנתה מזכירתה של באת כוח הנתבע אל בא כוח התובע והודיעה על דחית הפגישה , ונקבע מועד חדש . פחות מ 24 שעות לפני המועד הסופי לחתימה , פנה  ב"כ התובע לב"כ הנתבע כדי לוודא את קיום הפגישה , וזו ענתה כי היא חולה וכי הפגישה לא תתקיים, ובדרך אגב ציינה כי לפי מיטב הבנתה הקרקע נשוא המו"מ נמכרה זה מכבר .

התובע מסכם את נזקיו כתוצאה מאי החתימה על הסכם הרכישה מצד הנתבעים, הן בהפסד שנגרם לו ממכירה חפוזה של הקרקע שלו, והן בצער ועוגמת הנפש שנגרמו לו .

 הנתבעים טענו בכתב ההגנה שלהם כי הם הבהירו הבהר היטב לתובע כי הם מנהלים מו"מ מקביל עם מספר רוכשים פוטנציאליים וכי עובדה זו היתה ידועה לתובע .

הסכם המכר לא נחתם רק בגלל שהצדדים לא הגיעו לידי גמירת הדעת ולא סיכמו ביניהם את המחיר ושאר תנאי העסקה.

באשר למכירת מגרשו של התובע בגבעת עדה לצורך מימון רכישת הקרקע שהנתבעים הציעו למכירה טוענים הנתבעים כי התובע מסר להם כי בכל מקרה הוא מוכר את המגרש בגבעת עדה , כדי להתגורר קרוב  למשפחת אשתו ולא כתוצאה מלחץ רכישת הקרקע שלהם .

כמו כן טוענים הנתבעים כי מאחר והקרקע שלהם הייתה חיבת לעבור פרצילציה ופירוק שיתוף, הוא לא עמד בלחץ זמן ולא היה אמור למכור את המגרש שלו בחפזון. כמו כן מכחישים הם את טענת התובע כי מכר את המגרש שלו בפחות משוויו .

סיכום טענות הנתבעים כי ניהלו מו"מ בפתיחות מוחלטת, בתום לב, מסרו לתובע כי הם מנהלים מו"מ מקביל, וכי  אין קשר בין מכירת מגרשו לרכישת הקרקע שלהם, ומאידך לא נגרם לתובע כל נזק בגין מכירת מגרשו, שכן זה נמכר במחיר הראוי בשוק.

המסגרת הנורמטיבית

חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973    .

"12. תום לב במשא ומתן

(א) במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב.

(ב) צד שלא נהג בדרך מקובלת ולא בתום-לב חייב לצד השני פיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב המשא ומתן או עקב כריתת החוזה, והוראות סעיפים 10,13 ו-14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 2, יחולו בשינויים המחוייבים".

אם כן חוסר תום לב בניהול מו"מ, מהווה , מכוח הדין, עילה לתביעת פיצויים